Berakhoth
Daf 55b
משנה: שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין בְּבַיִת אֶחָד בִּזְמַן שֶׁמִּקְצָתָן רוֹאִין אֵילּוּ אֶת אֵילּוּ הֲרֵי אֵילּוּ מִצְטָֽרְפִין לְזִימּוּן. וְאִם לָאו אֵילּוּ מְזַמְּנִין לְעַצְמָן וְאֵילּוּ מְזַמְּנִין לְעַצְמָן. וְאֵין מְבָֽרְכִין עַל הַיַּיִן עַד שֶׁיִּתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מְבָֽרְכִין.
Traduction
Deux sociétés qui mangent dans la même maison, dès qu’elles se voient l’une l’autre, doivent se joindre pour prier en commun; au cas où elles ne se voient pas, elles prient séparément. On ne doit bénir le vin (499)''Dire la formule ''''créateur du fruit de la vigne ''''.'' qu’après l’avoir coupé d’eau (le vin de Palestine étant trop fort); tel est l’avis de R. Eléazar; selon les autres sages, c’est inutile.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ואם לאו אלו מזמנין לעצמן. ובזמן ששמש אחד משמש לשתי החבורות אע''פ שאין אלו רואין את אלו השמש מצרפן:
אין מברכין על היין. בורא פרי הגפן עד שיתן לתוכו מים לפי שהיה יינם חזק מאד ולא היה ראוי לשתייה בלא מים הלכך אכתי לא אשתני למעליותא ולא זז מברכתו הראשונה ומברכין עליו בורא פרי העץ כעל ענבים ואין הלכה כר''א:
הלכה: רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי אַבָּא בַּר זָמִינָא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא לִשְׁנֵי בָתִּים נִצְרְכָה.
Traduction
R. Jona et R. Aba bar-Zimna disent, au nom de R. Zeira, qu’il faut en parler pour le cas où elles se trouvent en deux maisons (500)''Dans ce cas, si les deux sociétés se voient, elles doivent se réunion; par contre, fussent-elles dans la même maison, elles ne se réunissent pas si elles ne se voient pas.''.
Pnei Moshe non traduit
גמ' לשני בתים נצרכה. הא דקתני רישא בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו מצטרפין לזימון לא נצרכה אלא אפי' אוכלין בשני בתים והן פתוחין זה לזה בזמן שיכולין לראות אלו את אלו מצטרפין לזימון דאלו בבית אחד לא הוה צריך למיתני לרישא והא דנקט בית אחד משום סיפא נקט לה דאפי' בביית אחד אם לאו אלו מזמנין לעצמן ואלו לעצמן:
שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן סָפֵק הִזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. סָפֵק לֹא הִזְכִּיר אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. 55b אַשְׁכָּח תַּנִּי וּפַלִּיג. כָּל יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קָרְבַּן מוּסָף כְּגוֹן רֹאשׁ חוֹדֶשׁ וְחוֹלוֹ שֶׁל מוֹעֵד צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע וְאִם לֹא הִזְכִּיר מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְכָל שֶׁאֵין בּוֹ קָרְבַּן מוּסָף כְּגוֹן חֲנוּכָּה וּפוּרִים צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע וְאִם לֹא הִזְכִּיר אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.
Traduction
Simon bar-Aba dit, au nom de R.Yohanan, qu’en cas de doute, si l’on a mentionné la néoménie, on n’a pas besoins de recommencer. Cependant on a trouvé que ce sujet avait été enseigné et discuté de la façon suivante: chaque jour auquel on offre le sacrifice additionne, par exemple à la néoménie et aux jours de la demi-fête, il faut mentionner la solennité ou recommencer en cas d’oubli; mais s’il n’y a pas de sacrifice additionnel, comme aux jours de Hanuca (fête des Maccabées) ou de Purim (d’Esther), on doit mentionner la solennité, sans qu’il soit besoin de recommencer en cas d’oubli.
Pnei Moshe non traduit
אין מחזירין אותו. דהואיל בר''ח אין חובה לאכול פת שיתחייב בברכת המזון הלכך אין מחזירין אותו:
אשכח תני ופליג. אשכחן ברייתא בתוספתא פ''ג דפליג על ר' יוחנן דקתני כל יום שיש בו קרבן מוסף כגון ר''ח וכו' מחזירין אותו:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְהֵן שֶׁנִּכְנְסוּ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה עַל מְנָת כֵּן.
Traduction
R. Yohanan met toute fois pour condition qu’elles soient entrées à la maison, dès le principe, dans ce but.
Pnei Moshe non traduit
והן. ודוקא שנכנסו משעה ראשונה על מנת כן שיצטרפו לזימון כאחד:
חָנָן בַּר אַבָּא וַחֲבֵרָייָא הֲווּ אָֽכְלִין בְּשַׁבָּתָא. מִן דְּאָֽכְלִין וּבָֽרְכִין קָם אֲזַל לֵיהּ. חֲזַר לְגַבָּן אַשְׁכַּחְנוּן בָּֽרְכִין. אֲמַר וְלֹא כְּבָר בָּרַכְנוּ. אָֽמְרִין לֵיהּ מְבָֽרְכִין וְחוֹזְרִין וּמְבָֽרְכִין דַּאֲשַׁכְּחָן מַדְכְּרָא דְשַׁבָּתָא. לָא אֲמַר כֵּן רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי חוּנָא וְרִבִּי יִרְמְיָה מָטוּ בָהּ בְשֵׁם רַב שָׁכַח וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת אוֹמֵר אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. כַּן בְּשֶׁהִסִּיעַ דַּעְתּוֹ וְכַן בְּשֶׁלֹּא הִסִּיעַ דַּעְתּוֹ.
Traduction
Hanan bar-Aba mangeait avec ses compagnons un samedi; après le repas suivi de la bénédiction il partit; puis il revint et trouva qu’ils redisaient la bénédiction: Ne l’avons-nous pas déjà dite? demanda-t-il. – C’est vrai, répondirent-ils; mais nous recommençons, parce que nous avons oublié la mention du Shabat. – Ce n’est cependant pas ce qu’à dit R. Aba au nom de R. Houna, ou R. Jérémie au nom de Rav; selon eau, si l’on a oublié la mention du Shabat, il suffit de réciter la formule: ''Béni soit celui qui a donné le repas à son peuple d’Israël''? – Ceci ne peut se dire que si l’on n’a pas détourné son attention de la bénédiction du repas (sans quoi, il faut recommencer).
Pnei Moshe non traduit
קם אזל ליה. חנן בר אבא וכשחזר אצלם מצא אותם שמברכין עוד הפעם ברכת המזון:
מברכין וחוזרין ומברכין וכו'. אע''פ שברכנו אנחנו חוזרין ומברכין לפי ששכחנו להזכיר של שבת בראשונה:
לא אמר כן כו'. חזר ואמר להם חנן בר אבא וכי לא אמר כן רבי בא בשם ר''ח דאם שכח ולא הזכיר של שבת בברכת המזון אומר ברוך אשר נתן מנוחה לעמו ישראל וא''צ לחזור לראש:
כן בשהסיע דעתו. כאן דאמרינן צריך לחזור ולברך כשהסיח דעתו כלומר שכבר פתח בהטוב ומטיב והסיח דעתו מלזכור של שבת דאז צריך לחזור לראש וכיון שאנחנו לא הזכרנו מקודם חזרנו לראש:
וכאן בשלא הסיע דעתו. הא דאמר רב בשלא הסיח דעתו כשסיים ברכת בונה ירושלים אלא שנזכר מיד קודם שפתח בהטוב ומטיב אז אומר ברוך אשר נתן מנוחה וא''צ לחזור לראש:
אִילֵּין בֵּית נְשִׂיאֵי מַה אַתְּ עֲבַד לוֹן בְּבַיִת אֶחָד אוּ בִשְׁנֵי בָּתִּים. נֹאמַר אִם דַּרְכָּן לַעֲבוֹר אֵילּוּ עַל אֵילּוּ מְזַמְּנִין. וְאִם לָאו אֵין מְזַמְּנִין. רִבִּי בֶּרֶכְיָה מוֹקִים לַאֲמוֹרֵיהּ עַל תַּרְעָא מְצִיעְיָא דְּבֵי מִדְרָשָּׁא וְהוּא מְזַמֵּן עַל אִילֵּין וְעַל אִילֵּין.
Traduction
Comment agit-on pour les repas disséminés dans la maison du prince (Nassi)? Sont-ils considérés comme un seul (en raison du même propriétaire), ou comme plusieurs? -On peut répondre que si les convives ont l’habitude de passer les uns près des autres, ils prieront ensemble; au cas contraire, non. De même, R. Berakhia plaçait son interprète à la porte du milieu de la salle d’étude, et par suite de cette jonction factice, il pouvait dire la bénédiction pour les uns et les autres.
Pnei Moshe non traduit
אילין בית נשיאי. שיש להן הרבה בתים סמוכין זה לזה ופעמים הן פתוחין ופעמים נעולים:
מה את עביד לון כבית אחד או כשני בתים. כלומר. הואיל ואינן פתוחין תמיד בשעת הסעודה אלא לפעמים הן סגורין היאך אתה עושה אותן אם תדמה אותן לשני בתים ממש מכיון שאינן פתוחין תמיד או דילמא הואיל ולפעמים פתוחין ובאותה השעה יכולין לראות אלו את אלו כבית אחד הוו ומצטרפין הן:
נאמר. דכך הוא הדין שאם היה דרכן לעבור אלו דרך אלו מזמנין אע''פ שהן לפעמים סגורין ואם לאו אין מצטרפין לזימון:
מוקים לאמוריה. היה מעמיד להשמש שלו על שער האמצעי מבית המדרש שפתוח לכאן ולכאן והיו שם חבורה אחת מצד זה וחבורה אחת מצד זה וכיון שהשמש באמצע ומשמש לשתיהן היה מצרפן לזימון אלו אם אלו כדאמרינן אם היה השמש ביניהן השמש מצרפן:
תַּנִּי עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ אַף עַל פִּי שֶּׁכּוּלָּם אוֹכְלִין מִכִּכָּר אֶחָד כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. יָֽשְׁבוּ וְאָֽכְלוּ אַף עַל פִּי שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹכֵל מִכִּכָּר עַצְמוֹ אֶחָד מְבָרֵךְ עַל יְדֵי כוּלָּם. רִבִּי יִרְמְיָה זְמִין לַחֲבֵרָיָא בְּפוּנְדָקָא.
Traduction
Lorsque dix personnes voyagent ensemble, si même elles mangent du même pain, chacune bénit à part son repas. Mais si elles s’asseyent pour manger, eussent-elles des mets séparés, l’une fait la prière pour toutes. Lorsque R. Jérémie étant avec ses compagnons les invitait dans une auberge, l’un disait aussi la prière pour tous.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ה:
כל א' וא' מברך לעצמו. שאין כאן קביעות שיהא אחד מברך לכולם עד שישבו לאכול ביחד:
זמין לחבריה בפונדקא. כלומר שהיה הולך בדרך עם חביריו ולא זימן עליהם עד שהגיעו לפונדק א' וישבו לאכול ביחד אז זימן עליהם וכהאי דתנינן בתוספתא:
Berakhoth
Daf 56a
אֵין מְבָֽרְכִין עַל הַיַּיִן עַד שֶׁיִּתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מְבָֽרְכִין. רִבִּי זְרִיקָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא מוֹדִים חֲכָמִים לְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה שֶׁהוּא נוֹתֵן לְתוֹכוֹ מַיִם כָּל שֶׁהוּא. נְהִיגִין רַבָּנָן בְּהָהֵן כַּסָּא דְקִידּוּשָׁא. מִילְתָא דְּרִבִּי יוֹסֵה פְּלִיגָא אַדְּרִבִּי יוֹנָה. דְּרִבִּי יוֹנָה טָעַם כַּסָּא וּמְתַקֵּן לָהּ. 56a אִין תֵימַר דְּהוּא מָזוּג. וְהָתַנִּי הַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין מְזוּגִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן הַלַּיְלָה דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְהוּא שֶׁלָּנוּ בִּכְלֵי מַתָּכוֹת.
Traduction
On ne doit bénir le vin qu’après l’avoir coupé d’eau, etc.'' R. Zerikan dit, au nom de R. Yossé ben-Hanina: Les sages se rendent à l’avis de R. Eléazar en ce que, pour la coupe de bénédiction, il faut y mettre un peu d’eau, et en effet les sages en ont pris l’habitude pour le verre de la sanctification. L’avis (précité) de R. Yossé b. Hanina est en opposition avec celui de R.Yona, car ce dernier goûtait au verre de vin (pour sanctifier le Shabat), puis il le coupait d’eau. Comment admettre le mélange? N’a-t-on pas enseigné (501)''B., Nida, 17; Des usages, ch. 11.'' qu’il est dangereux de boire un mélange sur lequel la nuit a passé? Cela ne s’applique, dit R. Yohanan, qu’au cas où le liquide a séjourné dans un vase de métal.
Pnei Moshe non traduit
מודים חכמים לר''א בכוס של ברכה. של מזון שנותן לתוכו מים כל שהוא למצוה מן המובחר:
נהיגין רבנן כן גם בההן כסא דקידושא. לתת לתוכו מים כל שהוא. מילתא דר' יוסי דאמר מודים חכמים וכו' פליגא אדר' יונה שהיה טועם כוס של ברכת המזון אחר הברכה ואח''כ היה מתקן ליה במזיגת מיס:
אין תימר שהיה מזוג בתחלה במעט מים ואח''כ היה מתקן כפי הצורך הא ליתא דהתני השותה משקין מזוגין וכו' וא''כ לא היה מניח יין מזוג לשהותו בביתו:
רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹאֲלִין שְׂמֹאל מַהוּ שֶׁתְּסַייֵעַ לִימִין בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה. אַתְּ שְׁמַע מִינֵּיהּ תְּלָת. אַתְּ שְׁמַע שֶׁהוּא צָרִיךְ לְתוֹפְסוֹ בִּימִין. וְצָרִיךְ שֶׁתְּהֵא יָדוֹ גְבוֹהָה מִן הַשֻּׁלְחָן טֶפַח. וְצָרִיךְ שֶׁנּוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ.
Traduction
R. Jérémie dit, au nom de R. Yohanan, que les anciens se demandaient si la main gauche peut aider la droite pour tenir la coupe de la bénédiction? De cette question on peut déduire trois points: d’abord qu’on doit tenir la coupe avec la droite, puis que cette main doit être à la hauteur d’un palme au-dessus de la table, et enfin qu’on doit regarder la coupe
Pnei Moshe non traduit
שמאל מהו שתסייע לימין בכוס של ברכה. לפי שלפעמים צריך להאריך בברכת המזון כגון בר''ח טבת שחל להיות בשבת וכיוצא בו מהו שיכול לסייע ביד שמאל לימין:
את שמע מינה תלת. משאלה זו:
וצריך שתהא ידו גבוה מן השלחן טפח. דאי לאו הכי למה לו לסייע בשמאל הרי יכול להשען ביד ימינו על השלחן:
וצריך. וש''מ שצריך שנותן עיניו בו. שלא יסיח דעתו ממנו דאי לאו הכי למה לו לסייע בשמאל הלא יכול הוא להעמידו מעט על השלחן אם נתייגע בימינו ואין זה הפסק בברכה אלא ודאי דחיישינן להיסח הדעת וצריך שיתן עיניו בו:
אָמַר רִבִּי אָחָא שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה מָלֵא. עִיטּוּר. וּמוּדָּח. וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת י֨י. שְׂבַע עִיטּוּר. רָצוֹן מוּדָּח. מָלֵא כְמַשְׁמָעוֹ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא אִם עָשִׂיתָה כֵן מַה כְתִיב תַּמָּן יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה. אַתְּ זוֹכֶה לִירַשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא.
Traduction
. R. Aha rappelle qu’il faut trois conditions pour la coupe (502)B., Yoma 51.: qu’elle soit pleine, ornée, et bien essuyée pour être agréable. Toutes trois se trouvent indiquées au même verset (Dt 33, 23): Nephtali est rassasié de la bienveillance de Dieu et rempli de la bénédiction de l’Eternel; la satiété équivaut à l’ornement, la bienveillance à l’agrément, et le terme rempli s’explique naturellement de lui-même. Si l’on agit ainsi, dit R. Hanina, on verra s’accomplir le reste de la prédiction, qui dit: Il héritera l’ouest et le sud (ibid.), c’est-à-dire que l’on jouira de ce bas monde et de la vie à venir.
Pnei Moshe non traduit
עיטור. שמעטרו בכוסות סביב:
ומודח. שידיחו מבפנים:
ושלשתן. רמוזין בפסוק אחד שנאמר בו ברכת ה':
שבע עיטור. כשמעטרו נראה כשביעה בכוסות הרבה:
רצון מודח. שהוא נקיות והוא הרצון:
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר כּוֹס פָּגוּם אֵין מְבָֽרְכִין עָלָיו. טָעֲמוֹ פָּֽגְמוֹ. אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ תְּלָת. שְׁמַע מִינָּהּ כּוֹס פָּגוּם אֵין מְבָֽרְכִין עָלָיו. וְצָרִיךְ שֶׁיְהֵא בוֹ כְשֵׁיעוּר. וְטָעֲמוֹ פָּֽגְמוֹ.
Traduction
R. Eléazar dit (503)B., Pessahim 105.: on ne doit pas réciter la bénédiction sur un verre de vin entamé, et dès qu’on y a goûté, on l’a rendu impropre à ce service. On apprend par ce rabbin trois points: 1° que la bénédiction est interdite si l’on y a goûté; 2° que le verre doit avoir la mesure; 3° qu’en y goûtant on le rend impropre.
Pnei Moshe non traduit
וצריך שיהיה בו כשיעור. שהיא רובע רביעית שאם ימזגנו יעמוד על רביעית שזהו שיעורו דאי א''צ שיעור א''כ אמאי פגמו הא איכא תקנתא לתקנו במים אלא ודאי דמיירי שלא היה בו אלא כשיעורו וכשטעמו חסר לו שיעורו ואין תקנה במים כשאין לו יין אלא זה:
אָמַר רִבִּי תַּנְחוּם בַּר יוּדָן כְּבוֹד הַיּוֹם קוֹדֵם לִכְבוֹד הַלַּיְלָה. קְדוּשַׁת הַלַּיְלָה קוֹדֶמֶת לִקְדּוּשַׁת הַיּוֹם. אֵי זֶהוּ כְּבוֹד הַיּוֹם רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְרִבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵף בְּשֵׁם רַב בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן.
Traduction
R. Tanhoum bar-Judan dit que l’honneur à rendre à la solennité du jour passe avec celui de la nuit, mais la sanctification de la nuit passe avant celle du jour (504)Si l'on n'a qu'un verre de vin, il faut le réserver pour la sanctification la plus grave.. Comment rend-on honneur au jour? Selon R. Yossé, au nom de R. Jacob bar-Aha, et R. Eléazar bar-Joseph, au nom de Rav, c’est par la formule: ''Béni soit le créateur du fruit de la vigne (505)C.-à-d. en le buvant.''.
Pnei Moshe non traduit
כבוד היום קודם לכבוד הלילה. כדמפרש לקמיה בשם רב בורא פרי הגפן כלומר לאו בקידוש הוא אלא בשתיית יין כבוד היום קודם לכבוד הלילה כשאין לו יין כל כך אבל לענין קידוש אם אין לו יין אלא כשיעור רביעית לקידוש קדושת הלילה קודמת לקדושת היום ובתוספתא פ''ג גריס הכי אם אין לו אלא כוס אחד קדושת היום קודמת לכבוד היום ולכבוד לילה. וקדושת היום היינו קידוש הלילה שמקדש עליו יום השבת:
רִבִּי זְרִיקָן בַּר חָמוֹי דְּרִבִּי זְרִיקָן הִזְכִּיר שֶׁל חֲנוּכָּה בָּאָרֶץ וְקִילְּסוּ אוֹתוֹ. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָא בַּר בָּא הִזְכִּיר דַּייָן אֱמֶת בְּהַטּוֹב וְהַמֵּטִיב וְקִלְּסוּ אוֹתוֹ.
Traduction
R. Zerikan, gendre de R. Zerikan, faisait la mention de la fête de Hanuka dans la seconde section de l’action de grâce, et on l’en a complimenté. R. Aba, fils de Hiya bar-Aba, mentionnait les mots ''juge de la vérité'' dans la 4ème section (finale), et on l’en félicitait.
Pnei Moshe non traduit
הזכיר של חנוכה בארץ. בברכת הארץ וקילסו אותו מפני שהיא הודאה ויש לאומרה בברכת הארץ שהיא ג''כ הודאה:
הזכיר דיין אמת. לברכת האבל בברכת הטוב והמטיב וקילסו אותו שכשם שמברכין על הטובה כך מברכין על הרעה ובזה נראה שמקבל עליו גזירת המקום באהבה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source